סולימני נ' רהיטי דורון סחר (1992) בע"מ

פסק דין

הרקע ותמצית טענות הצדדים

1.התובעת רכשה מהנתבעת מזנון וויטרינה בצבע 7B.

2.לטענת התובעת, המזנון סופק בצבע כהה בהרבה משהוזמן ובשל כך היא תובעת את ביטול העסקה והוצאות ההליך. לטענתה, פנתה למנהל החנות אשר הסביר לה כי מדובר בצבע שהוזמן, ובשל "משחק צבעים" הוא נראה שונה, והסבר זה אינו מקובל עליה.

3.לטענת הנתבעת, לאחר בדיקה של גוון המזנון שסופק בהשוואה לגוון שהוזמן, נראה כי הצבע זהה. הנתבעת ביקשה לפסוק לטובתה הוצאות משפט בסכום הגבוה מסכום התביעה.

4.במעמד הדיון, העידו התובעת ומנהל הנתבעת. הצדדים חזרו על טענותיהם בכתבי הטענות ונציג הנתבעת הוסיף כי הצבע שסופק לנתבעת הוא הצבע בגוון חום-אדום היחיד שקיים לבחירה, ולכן לא יכול להיות שקיבלה התובעת מזנון בצבע חום-אדום אחר.

דיון והכרעה

5.בהקשר לנטל השכנוע נקבע ברע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 [2003] כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו."

וכן בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי (1995), פ"ד מט(4)221 [1995], בעמ' 239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים".

6.   במקרה המונח בפני מדובר בגרסה  מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך בגרסת התובעת, כך שאוכל להעדיף אותה על עמדת הנתבעת. בחינה כאמור מעלה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה.

7.הראיות היחידות אשר הוצגו בפני בית המשפט הינן התמונות של הרהיטים שצורפו לכתב התביעה, הן מחנות הנתבעת והן מבית התובעת, ותמונה של לוח דוגמאות הצבעים (לוח הדוגמה) מונח על רהיט אחר, שצורפה לכתב ההגנה.

 8.בהתאם לדברי נציג הנתבעת, וכפי שניתן להבחין בלוח דוגמאות הצבעים, אני מקבלת את הטענה כי אין צבע אחר בעל גוון אדמדם, ובשל כך אני מקבלת את גרסת הנתבעת כי הצבע של הרהיט שנראה בתמונה עם לוח הדוגמה, צבוע באותו צבע שבו צבוע המזנון של התובעת. בתמונה זו נראה דמיון רב מאד בין צבע הרהיט לבין דוגמת הצבע החום-אדמדם בלוח הדוגמה, אשר מוסכם שהוא צבע 7B, ועל כן אני מקבלת את הטענה כי זהו צבע 7B, גוון הצבע שבו צבוע גם המזנון שסופק לתובעת.

9.התמונות שצורפו לכתב התביעה צולמו במקומות שונים ובמצבי תאורה אחרים בתכלית. הריהוט המוצג בחנות הרהיטים, מטבע הדברים, נראה באור בהיר שנועד להקל על המבקרים בחנות לראות ולהתרשם מהרהיטים המוצגים. להבדיל, הרהיט שצולם בבית התובעת נראה כהה יותר, וגם סביבתו כהה, דבר שיש בו כדי להעיד על תנאי תאורה חשוכים הרבה יותר.

10.העובדה שבהזמנת הרהיט נרשם צבע "אגוז בהיר" אינה מסייעת לתובעת, שכן לא הובהר שיש צבע "אגוז" אחר, ואין חולק שהצבע שנבחר על ידי התובעת הוא צבע 7B, וכפי שנקבע לעיל, לא הוכח שהרהיט שסופק לא היה בצבע המוזמן.

11.אני מקבלת את טענת התובעת כי בביתה נראה הרהיט כהה יותר מכפי שנראה בחנות, אך אינני סבורה שהיה על הנתבעת להסביר לה כי ייתכנו הבדלים בצבע הרהיט בתנאי תאורה שונים. ידוע הוא שבתנאי תאורה חשוכים כל העצמים ייראו כהים יותר, מאשר באור בהיר וחזק, והתובעת היתה צריכה לקחת בחשבון, בעת הזמנת צבע הרהיט, את תנאי התאורה בביתה ואת השפעת התאורה על הצבע הנראה.

12.בנסיבות אלו, כאשר הראיות החיצוניות אין בהן בכדי לתמוך בגרסת התובעת הרי שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי סופק לה רהיט בצבע שונה מהמוזמן.

13.  לעניין הוצאות המשפט: התובעת הגיעה מוקדם מהשעה הקבועה ועל כן התאפשר לבית המשפט להקדים את שעת הדיון וזאת על מנת לבוא לקראת נציג הנתבעת שטען שהוא בדרך לחופשה.

לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, לרבות העובדה שבפועל, הרהיט שבבית התובעת נראה כהה יותר מכפי שסברה שייראה, ומאחר שהנתבעת יכולה היתה לבקש לשנות את שעת הדיון או מועדו ולא עשתה כן - ולפנים משורת הדין - אינני עושה צו להוצאות.